ארכיון

קילוגרמים וסנטימטרים • מאת ד”ר סימונס – 4 טכניקה

קילוגרמים וסנטימטרים
גישה חדשה לנושא של השמנת יתר

מאת א.ת.ו. סימונס, רופא
בית-החולים הבינלאומי סלבטורה מונדי ברומא

טכניקה

אזהרות

אני חייב להזהיר את הקורא הלא מקצועי שהדברים הבאים נועדו לרופא המטפל והם בהחלט לא דברים מהסוג של עשה-זאת-בעצמך. רופא מקצועי מפרש את הביטויים האלה בצורה שונה לחלוטין ממה שמרמז השימוש הנפוץ בהם, ורק רופא יכול לפרש באופן נכון את הסימפטומים שעלולים להופיע במהלך הטיפול. כל מטופל שחושב שהוא יכול לרדת במשקל אם הוא יקבל כמה “זריקות” ויאכל פחות, לא רק יתאכזב קשות אלא יכול לגרום לעצמו בעיות חמורות. התועלת שיכולה לבוא למטופל מקריאת החלק הזה בספר היא הבנה גדולה יותר לגבי עד כמה זה חשוב שהוא יפעל בדקדקנות לפי הוראות הרופא.

כאשר אנחנו מטפלים בהשמנת יתר באמצעות HCG+דיאטה אנחנו מטפלים בדבר שהוא קרוב לוודאי האיבר הכי מורכב בגוף האנושי. האיזון התפקודי של מוח הביניים הוא מאוד עדין, וכל דבר שקורה בחלק אחד שלו משפיע על החלקים האחרים. במצב של השמנת היתר האיזון הזה משובש וניתן להשיבו על כנו רק אם פועלים באופן דקדקני לפי הטכניקה שאני עומד לתאר. אפילו שינויים קטנים, שממבט ראשון נראים חסרי חשיבות, עלולים לגרום לתוצאות מאכזבות ביותר או אפילו לבטל את ההשפעה לגמרי. למשל, אם מגדילים את כמות התזונה מ-500 קלוריות ל-600 או 700, הירידה במשקל היא מאוד לא מספקת. אם מעלים את המנה היומית של HCG ל-200 יחידות או יותר נראה שההשפעה שלו מתהפכת. ייתכן שזה קורה כי כמויות גדולות מעוררות את פעולות הנגד של מוח הביניים. מצד שני, מוח הביניים הוא איבר חסון להפליא למרות המורכבות המדהימה שלו. מנקודת מבט אבולוציונית, זה אחד האיברים הוותיקים ביותר בגוף שלנו וההיסטוריה האבולוציונית שלו מתחילה לפני יותר מ-500 מיליון שנה. דבר זה הביא לכך שהוא בעל יכולת עצומה להתאים את עצמו לכל מקרי החירום הטבעיים. זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שהמין האנושי היה מסוגל להתפתח. התנאים שקיימים היום בתרבות האנושית הם הדבר היחיד שאליו האבולוציה שלו לא הכינה אותו.

רישום ההיסטוריה של המטופל

כאשר מטופל מגיע לראשונה לטיפול, אנחנו שואלים אותו על ההיסטוריה הכללית שלו ורושמים מתי הוא הבחין לראשונה בסימנים של השמנת יתר. אנחנו מנסים לבסס את המשקל הגבוה ביותר שהמטופל הזה אי פעם הגיע אליו בחייו (כמובן למעט היריון), מתי זה היה, ואילו אמצעים הוא נקט לאחר מכן במאמצים לרדת במשקל.

הניסיון מלמד שאצל מטופלים שלקחו תרופות לבלוטת התריס במשך תקופות זמן ארוכות, הירידה הממוצעת במשקל היא קצת יותר נמוכה מאלה שלעולם לא לקחו משהו שמטפל בבלוטת התריס. דבר זה נכון במיוחד לגבי מטופלים שלקחו תרופות לבלוטת התריס כי קצב חילוף החומרים הבסיסי שלהם (BMR) הוא נמוך. במקרים רבים ה-BMR הנמוך לא נובע מליקוי מהותי של בלוטת התריס, אלא נובע מחוסר גירוי של בלוטת התריס על-ידי מוח הביניים דרך האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח. אנחנו אף פעם לא מרשים למטופל לקחת תרופות לבלוטת התריס במהלך הטיפול. בדרך כלל אנחנו מגלים ש-BMR שהיה נמוך מאוד לפני הטיפול, חוזר לפעילות נורמאלית אחרי שבוע או שבועיים של טיפול ב-HCG+דיאטה. מובן מאליו שזה לא חל על מקרים שבהם יש מחסור בבלוטת התריס עקב ההסרה בניתוח של חלק מבלוטת תריס פעילה מדי. גם חשוב לבדוק אם המטופל לקח תרופות משָתְנוֹת, מאחר שגם דבר זה מאט את הירידה במשקל במהלך טיפול ב-HCG.

הדבר הבא שאנחנו עושים זה לשאול את המטופל מספר שאלות שעליהן הוא צריך לענות ב-“כן” או “לא”. השאלות האלה הן: האם אתה סובל מכאבי ראש? כאבים ראומטיים? וסת לא סדירה? עצירויות? קשיי נשימה או מאמץ יתר? קרסוליים נפוחים? האם אתה חושב שאתה אדם חמדן? האם אתה מרגיש צורך לנשנש חטיפים בין הארוחות?

לאחר מכן המטופל מתפשט, שוקלים ומודדים אותו. מבססים מה המשקל הנכון עבורו לפי הגובה שלו, גילו, מבנה השלד והשרירים שלו מטבלאות של משקל ממוצע סטטיסטי. אצל נשים לפעמים צריך לקחת בחשבון חזה גדול וכבד במיוחד. לאחר מכן מחשבים את המשקל העודף. על סמך הנתונים האלה אפשר להעריך את הזמן הממוצע של הטיפול. מחשבים לפי ירידה ממוצעת של כמעט חצי קילוגרם ביום, כלומר 300-400 גרם לזריקה, בכל יום. זה מאפיין מעניין במיוחד בטיפול ב-HCG שאצל מטופלים שמשתפים פעולה באופן סביר המספר הזה נשאר קבוע באופן ראוי לציון, בלי קשר למין, לגיל ולכמות המשקל העודף.

משך הטיפול

מטופלים שצריכים לרדת 7 קילוגרמים או פחות צריכים טיפול בן 26 יום עם 23 זריקות יומיות. שלושת הימים הנוספים נחוצים כי כל המטופלים חייבים להמשיך בדיאטה של 500 קלוריות שלושה ימים אחרי הזריקה האחרונה.

זה חלק מאוד מהותי מהטיפול, כי אם הם מתחילים לאכול רגיל כשיש אפילו שריד קטן של HCG בגוף שלהם הם מעלים במשקל באופן מדאיג בסוף הטיפול. אחרי שלושה ימים, כאשר כל ה-HCG יצא מהגוף, זה לא קורה. הדם כבר לא רווי במזון ויכול להתמודד עם הזרימה המוגברת של מזון מהמעיים, מבלי להגדיל את הנפח שלו על-ידי אגירת מים.

אנחנו אף פעם לא נותנים טיפול קצר יותר מ-26 ימים, גם אם המטופל צריך להוריד רק 2-3 קילוגרמים. נראה שאפילו במקרים הקלים ביותר של השמנת יתר, מוח הביניים צריך בסביבות שלושה שבועות של מנוחה מהמאמץ המקסימאלי שהוא היה צריך להפעיל קודם לכן, כדי להחזיר לעצמו את יכולת ההפקדה הרגילה שלו במלואה. מבחינה קלינית דבר זה בא לידי ביטוי בעובדה שכאשר במקרים הקלים האלה הטיפול הופסק ברגע שהמטופל הגיע למשקל נורמאלי, דבר שיכול לקרות אפילו אחרי שבוע, הוא החזיר את המשקל הזה בקלות רבה יותר מאשר אחרי סבב מלא של הטיפול של 23 זריקות.

ברגע שמטופלים כאלה מאבדים את כל המשקל החריג שלהם, הם מיד מתחילים להרגיש רעב חמור עם המשך הזריקות. זה קורה בגלל שה-HCG מכניס למחזור הדם רק שומן חריג, והוא לא יכול, עם המינונים שמשתמשים בהם, לשחרר מאגרים של שומן רגיל. ההפך, נראה שהוא מונע את השימוש בהם. ברגע שמטופלים כאלה מגיעים למשקל הנורמאלי שלהם מבחינה סטטיסטית, הם עוברים לדיאטה של 800-1000 קלוריות ביום עד סוף הטיפול. בונים את הדיאטה בצורה כזאת שהמשקל שלהם יישאר יציב לגמרי והם ממשיכים את הדיאטה הזאת שלושה ימים אחרי הזריקה ה-23.

רק אז המטופלים יכולים לאכול כל מה שהם רוצים, למעט סוכר ועמילן, במשך שלושת השבועות הבאים.

מקרים מוקדמים כאלה הם נפוצים בין שחקניות, דוגמניות ואנשים שעייפים מהשמנת יתר, אחרי שהם ראו אותה פוגעת באנשים אחרים במשפחתם. שחקניות קולנוע לעתים קרובות מסבירות שהן צריכות לשקול פחות מהנורמה. אנחנו במפורש מסרבים להיענות לבקשה כזאת. בראש ובראשונה, כי אנחנו רוצים לטפל במחלה, לא ליצור מחלה אחרת. ושנית, כי באופי הטבעי של שיטת ה-HCG יש את העובדה שהיא מגבילה את עצמה. היא הופכת להיות חסרת תועלת לחלוטין ברגע שהאדם צורך את כל השומן החריג. שחקניות עם נטייה קלה להשמנת יתר, אחרי שהן ניסו את כל השיטות הקיימות של ירידה במשקל, תמיד מגיעות למסקנה שהגזרה שלהן מספקת רק כאשר הן שוקלות פחות מדי. דבר זה קורה פשוט בגלל העובדה שאף אחת מהשיטות האלה לא הסירה את מאגרי השומן העודף שלהן. כאשר הן רואות שתחת השפעת ה-HCG הגזרה שלהן משתפרת בלי שום פרופורציה לכמות המשקל שהן מורידות, הן כמעט תמיד מרוצות להישאר בטווח המשקל הנכון עבורן.

כאשר המטופל צריך להוריד יותר מ-7 ק”ג הטיפול אורך יותר זמן, אבל זמן הטיפול המקסימאלי בסבב אחד הוא 40 זריקות. בנוסף, ככלל אנחנו לא מרשים למטופלים לרדת יותר מ-15 ק”ג בסבב אחד. הטיפול נפסק כאשר האדם הוריד 15 ק”ג או קיבל 40 זריקות. היוצא מן הכלל היחיד הוא מטופל שסובל מהשמנת יתר חריגה, כשאז מרשים לו לרדת עוד 2-3 קילוגרם לפני שנגמר הסבב של 40 זריקות.

חסינות ל-HCG

הסיבה שמגבילים את סבב הטיפול ל-40 זריקות היא שבתוך פרק הזמן הזה מספר מטופלים עלולים להתחיל להראות סימנים של חסינות ל-HCG. למרות שהתופעה הזאת ידועה היטב, אנחנו עדיין לא יכולים להסביר את המנגנון שנמצא בבסיסה. יכול להיות שאחרי כמה זמן הגוף לומד איך לפרק HCG ולהיפטר ממנו במהירות רבה, או ייתכן שטיפול ארוך מוביל לוויסות-נגדי כלשהו שמבטל את ההשפעה של ה-HCG על מוח הביניים.

אחרי 40 זריקות יומיות דרוש משהו כמו שישה שבועות לפני שהחסינות הזאת לכאורה פגה וה-HCG שוב יעיל במלואו. בדרך כלל אחרי כ-40 זריקות מטופלים עשויים להרגיש את תחילתה של החסינות, בצורה של רעב שלפני כן הם לא הרגישו. באותם מקרים נדירים שבהם סימנים של חסינות מתחילים להתפתח לפני שהם מסיימים את הסבב המלא של 40 זריקות – למשל אחרי 35 זריקות – יש להפסיק את הטיפול מיד. אם ממשיכים את הטיפול, המטופל מתחיל להיראות עייף ומותש, להרגיש חלש ועייף וכל ירידה במשקל לאחר מכן היא על חשבון השומן הנורמאלי. הוא גם מחזיר מיד את השומן הנורמאלי ברגע שהוא חוזר לתזונה רגילה.

מטופלים שצריכים רק 23 זריקות יכולים לקבל זריקות על בסיס יום יומי, כולל שבת, מאחר שהם אף פעם לא מפתחים חסינות. אצל המטופלים שמקבלים 40 זריקות ניתן לעכב את הופעת החסינות אם נותנים להם רק שש זריקות בשבוע. לא נותנים להם זריקה בשבת או בכל יום אחר לפי בחירתם, בתנאי שזה תמיד אותו היום. באותם ימים שהם לא מקבלים זריקה הם בדרך כלל מרגישים תחושה קלה של רעב. בתחילה חשבנו שזה יכול להיות פסיכולוגי לגמרי, אבל גילינו שכאשר מזריקים למטופל תמיסת מלח רגילה ללא ידיעתו מתרחשת אותה התופעה.

וסת

במהלך הווסת לא ניתנות זריקות אבל ממשיכים בדיאטה בלי לחוות שום קשיים. ברגע שהווסת מסתיימת, אם לא ממשיכים מיד עם הזריקות, המטופלות מרגישות רעב קיצוני. זה מאוד מרשים לראות את הסבל של אישה שהמשיכה את הדיאטה שלה במשך יום או יומיים אחרי סיום הווסת מבלי להגיע לקבל זריקה, ואז למחרת לשמוע שהרעב נעלם תוך מספר שעות אחרי הזריקה ולראות אותה שוב מרוצה, סמוקה ומאושרת. בנושא הווסת חובה להוסיף שבמקרים נדירים אצל נערות מתבגרות הווסת עשויה להתעכב או אפילו להיפסק. אם בזמן מאוחר יותר הן מקבלות טיפול שגורם לווסת להתחיל באופן מלאכותי, הן עשויות להחזיר לעצמן חלק מהמשקל שהן איבדו.

סבבים נוספים

מטופלים שצריכים לרדת במשקל יותר מ-15 ק”ג צריכים לעבור סבב נוסף או מספר סבבים נוספים של הטיפול. ניתן להתחיל את הסבב השני אחרי הפסקה של לא פחות משישה שבועות, למרות שההפסקה יכולה להיות ארוכה יותר משישה שבועות. כאשר יש צורך בסבב שלישי, רביעי או אפילו חמישי, ההפסקות בין הסבבים צריכות להתארך בהתאמה. בין הסבב השני לשלישי צריכים לעבור שמונה שבועות, בין הסבב השלישי לרביעי שנים-עשר שבועות, בין הרביעי לחמישי עשרים שבועות ובין החמישי לשישי שישה חודשים. באופן הזה ניתן להביא לירידה של 50 ק”ג, ואפילו יותר אם יש צורך בכך, בלי שום קשיים מצידו של המטופל.

בדרך כלל, לגברים הולך יותר טוב מאשר לנשים והם בדרך כלל מגיעים לרמת ירידה יומית קצת יותר גבוהה. למטופלים שהגיעו לשלב מאוד מתקדם הולך קצת יותר טוב מאשר למטופלים שרק התחילו. אבל זאת עובדה מדהימה שההבדל הזה הוא משמעותי רק מבחינה סטטיסטית.

תנאים שחייבים להסכים עליהם לפני הטיפול

על סמך הנתונים האלה ניתן לחשב במידה רבה של דיוק את הזמן הצפוי של טיפול, ומסבירים זאת למטופל. מבהירים לו שבמהלך הסבב של הטיפול הוא צריך להגיע למרפאה בכל יום כדי להישקל, לקבל זריקה ולקבל בדיקה כללית. כל המטופלים שחיים ברומא או שיש להם חברים או משפחה בעיר שהם יכולים להתארח אצלם מקבלים טיפול בתור מטופלי חוץ. מטופלים שמגיעים מחו”ל חייבים לשהות בבית-החולים, מאחר שלא ניתן לסמוך על שום מלון או מסעדה שיכינו את האוכל של הדיאטה בצורה מספיק מדויקת. המטופלים האלה אוכלים, ישנים ומגיעים למרפאה בבית-החולים. אבל חוץ מזה בשאר הזמן הם חופשיים לעשות מה שהם רוצים בעיר ובסביבתה, בין אם מדובר בביקור באתרים, שיזוף או ביקור בתיאטרון.

גם מבהירים למטופל שבין סבבים של הזריקות הוא לא מקבל שום טיפול, והוא יכול לאכול מה שהוא רוצה למעט עמילן וסוכר במהלך שלושת השבועות הראשונים. מבהירים לו באופן חד משמעי שהוא יצטרך לשמור על הדיאטה שנקבעה לו בדקדקנות, ושאחרי שלושת הימים הראשונים הוא לא ירגיש שום קושי כי הוא לא ירגיש שום תחושת רעב. למעשה, ייתכן שיהיה לו קשה לאכול את 500 הקלוריות שנקבעו לו. אם המטופל לא מסכים על התנאים האלה לא מאשרים לו את הטיפול. כל פשרה או עשיית דברים רק בחלקם יתבררו כמאכזבים ביותר למטופל ולרופא המטפל, וזה בזבוז זמן ואנרגיה.

למרות שהמטופל יכול לחשוב שהוא נרפא רק לאחר שהוא ירד למשקל הנורמאלי שלו מבחינה סטטיסטית, אנחנו לא מתעקשים שהוא יתחייב לכך. גם ירידה חלקית במשקל עודף היא מאוד מועילה. מניסיוננו אנחנו יודעים שכאשר המטופל משלים את הסבב הראשון של הטיפול, הוא כל-כך נלהב מהקלות שבה הוא הגיע לתוצאות המפתיעות עד שכמעט ללא יוצא מן הכלל הוא חוזר לעוד סבב. אין שום ספק לגבי העובדה שבקליניקה שלי מבזבזים יותר זמן על הרגעת אנשים שסובלים מהתלהבות יתר, מאשר על התעקשות שהם יקפידו על כללי הטיפול.

בדיקת המטופל

רק אחרי שהמטופל מסכים על הנקודות שדנו בהן, אנחנו ממשיכים ובודקים את המטופל. רושמים את גודל השן החותכת העליונה הראשונה, את גודל כריות השומן בעורף, בבית השחי ובחלקים האחוריים של הבריים. מציינים אם יש סימני מתיחה בעור, אם יש קיפולים מעל איבר המין, באזור בית החזה, אם המרפקים והברכיים פונים החוצה בזווית, חזה מפותח אצל גברים ונשים, אם יש בצקת בקרסוליים ואת מצב ההתפתחות של איברי המין הגבריים.

במקרים שנראה שיש צורך בכך, עושים צילום רנטגן של השקע בבסיס הגולגולת, שזה המקום שבו נמצאת קפסולת העצם שמכילה את בלוטת יותרת המוח. מודדים את קצב חילוף החומרים, עושים צילום רנטגן של החזה ועושים אלקטרוקרדיוגראמה. עושים ספירת דם, בודקים את שקיעת הדם, רמת חומצת השתן, הכולסטרול, היוד והסוכר בדם אחרי צום.

עלייה לפני ירידה

מטופלים שהמצב הגופני הכללי שלהם הוא ירוד עקב דיאטות מוגזמות קודם לכן, חייבים לאכול את המקסימום שהם יכולים בסביבות שבוע אחד לפני תחילת הטיפול, ולא משנה כמה משקל הם מעלים במהלך הזמן הזה. אי אפשר להחזיק מטופל על דיאטה של 500 קלוריות בנוחות אם אין לו מלאי מספק של מאגרי שומן רגילים. מהסיבה הזאת כל המטופלים, אפילו כאלה שמעלים במשקל, חייבים לאכול את המקסימום שהם יכולים מהמזון הכי משמין שהם יכולים לבלוע עד הזריקה השלישית. זאת טעות יסודית לשים את המטופל על דיאטה של 500 קלוריות ברגע שמתחילים עם הזריקות. נראה שלוקח שלוש זריקות לפני שמאגרי שומן חריג מגיעים למחזור הדם והופכים להיות זמינים.

אנחנו מבדילים בין שלוש הזריקות הראשונות, שאנחנו קוראים להן הזריקות “הלא מועילות” ככל שזה נוגע לירידה במשקל, לשאר הזריקות שנותנים למטופל במהלך הדיאטה, שאנחנו קוראים להן “המועילות”. מחשבים את הירידה הממוצעת במשקל לפי מספר הזריקות המועילות ועל סמך המשקל שהמטופל מגיע אליו ביום של הזריקה השלישית. משקל זה בהחלט יכול להיות יותר גבוה מהמשקל שהיה לו לפני יומיים, כאשר הוא קיבל את הזריקה הראשונה.

את רוב המטופלים שנאבקים בדיאטות במשך שנים ויודעים עד כמה מהר הם עולים במשקל, מאוד קשה לשכנע שזה פשוט הכרחי שהם יאביסו את עצמם במשך לפחות יומיים. יש להתעקש על כך באופן חד משמעי כדי שהמשך הטיפול יתנהל חלק. מטופלים שצריכים לאכול בכוח במשך שבוע לפני שהם מתחילים עם הזריקות בדרך כלל מעלים במשקל במהירות גדולה מאוד. זה לא חריג שהם יעלו 2-3 קילוגרמים ב-24 שעות. אחרי יום או יומיים העלייה המהירה הזאת בדרך כלל מתאזנת. בכל מקרה, בדרך כלל הם מאבדים את כל המשקל הזה ב-48 השעות הראשונות של הדיאטה. הם חייבים לעשות זאת, כי העלייה במשקל ממלאת מחדש את המאגרים הנורמאליים המדולדלים. הירידה במשקל שמגיעה לאחר מכן היא רק מהמאגרים החריגים.

מטופלים שהמצב הכללי שלהם משביע רצון, והם לא עשו לאחרונה דיאטה חמורה, מתחילים את האכילה בכוח ביום של הזריקה הראשונה. ישנם מטופלים שאומרים שהם לא יכולים לאכול יותר מדי, כי הקיבה שלהם הצטמקה אחרי שנים של הגבלות. אנחנו מפצים על כך על-ידי התעקשות שהם יאכלו בתדירות גבוהה מזונות מאוד מרוכזים כגון שוקולד חלב, דברי מאפה עם קצפת וסוכר, בשר מטוגן (במיוחד חזיר), ביצים עם בייקון, מיונז, לחם עם שכבה עבה של חמאה וריבה וכו’. הזמן שמושקע בהדגשת הנקודה הזאת למטופל שמסרב להאמין לכך או שמהסס תמיד משתלם בהמשך. המטופל לא חווה את הקשיים שחווים אנשים אשר מתעלמים מההוראות האלה.

הרבה מטופלים מופתעים שהם לא עולים במשקל, וחלקם אפילו יורדים, במהלך היומיים של האכילה בכוח מהזריקה הראשונה ועד השלישית. ההסבר לכך הוא שבמקרים האלה יש כמויות גדולות של שתן שמפצות על כך, ושמוציאות מהגוף מים מיותרים. נראה שזה נובע ישירות מה-HCG, אבל ייתכן גם שזה קורה בגלל העלייה בצריכת החלבון. אנחנו יודעים שתזונה שאין בה מספיק חלבון גורמת לגוף לאגור נוזלים.

התחלת הטיפול

אצל נשים שמקבלות וסת, הזמן הטוב ביותר להתחיל את הטיפול הוא מיד אחרי הווסת. ניתן להתחיל את הטיפול גם מאוחר יותר, אבל רצוי שיישארו לפחות עשרה ימים לפני תחילת הווסת הבאה. באופן דומה, יש לדאוג שסיום הטיפול לא יצא חופף לתחילת הווסת. אם במקרה זה מסתדר כך, עדיף לתת את הזריקה האחרונה שלושה ימים לפני היום הצפוי של הווסת, כדי שהאישה תוכל לחזור לתזונה רגילה מיד עם תחילתו. או לחלופין, אחרי סיום הווסת יש לתת לפחות שלוש זריקות, שאחריהן מגיעים שלושה ימים רגילים של דיאטה. אין צורך לשמור על הכלל הזה אצל מטופלות שהגיעו למשקל הרגיל שלהן לפני סוף הטיפול, והן כבר נמצאות על דיאטה של צריכה קלורית גבוהה יותר.

מטופלים שצריכים לקבל יותר זריקות מ-23 המינימאליות, ושלשם כך מדלגים על יום בשבוע כדי לדחות את החסינות ל-HCG, לא יכולים לקבל את הזריקה השלישית שלהם ביום שלפני יום ההפסקה. לכן אם מחליטים לדלג על יום שבת, ניתן להתחיל את הטיפול בכל יום בשבוע למעט יום רביעי. אם הם יתחילו ביום רביעי, הם יקבלו את הזריקה השלישית שלהם ביום שישי, שזה גם היום שבו הם יתחילו את הדיאטה של 500 קלוריות. במקרה כזה הם לא יקבלו זריקה ביום השני של הדיאטה וזה יגרום להם לחוות קשיים מיותרים, כי בלי הזריקה הם ירגישו רעב חד. כמובן, ניתן להתגבר על הקושי על-ידי כך שבאופן חריג נותנים להם זריקה ביום שבת הראשון. אם יוצא שזה היום בין הזריקה הראשונה לשנייה או בין השנייה לשלישית, אנחנו בדרך כלל מעדיפים לתת למטופלים עוד יום של אכילה בכוח, שרובם מאוד נהנים ממנו.

Tags: HCG

No comments yet

רוצה להיות יותר בריא ומאושר?

הירשם אלינו וקבל בחינם גישה מיידית אל
״9 טיפים בריאים שישנו את החיים שלך לטובה״

מלא את הפרטים והתשובה בפנים ...

x