גפילטע פיש עם חזרת זה אחד המתכונים הכי מוכרים מהמטבח היהודי האשכנזי ובגלל זה בחרתי אותו בתור המתכון הראשון להעלאה מהמטבח הזה.
הדעות לגביו חלוקות, או שמכורים לגפילטע או ששונאים אותו. יש מעט מאוד גווני אפור באמצע.
דווקא לא חייבים להיות ממוצא אשכנזי כדי לאהוב אותו. חמי שהוא מצרי משוגע על גפילטע ותמיד שמח כשמזמינים אותו להתארח בבית שמגיש את המנה הזאת (למשל ההורים של גיסי). ברגע שמגיעה הזמנה להגיע אליהם לארוחת ערב, חמי ישר מברר אם יהיה גפילטע, והתשובה תמיד “כמובן, מכינים במיוחד בשבילך”. גם בעלי שגדל על אוכל מצרי או טריפוליטאי ממש אוהב את זה. לעומת זאת חצי מהאחים (אנחנו 8 – לא, לא התבלבלתי במספר) שונאים את המנה הזאת.
אצלנו בבית לא יכול להיות חג מרכזי כמו ראש השנה או פסח בלי גפילטע. אבא שלי יחשוב שהגיע סוף העולם.
כמובן שאוכלים אותו רק עם חזרת אמיתית שמכינים לבד בבית, חס וחלילה לא חזרת קנויה. יש דברים שפשוט לא עושים. כמובן שחלק מהטקס של החזרת זה לחפש מישהו שמוכן להריח אותה (ואז להתעטש ולדמוע במשך 10 דקות).
בפעם הראשונה שבעלי הגיע אלינו הביתה, ולא ממש הכיר את כוחה של החזרת האמיתית, אבא שלי כמובן הציע לו להריח אותה. אני עדיין לא מאמינה שמערכת היחסים שלנו שרדה אחרי ההתנסות הזאת. כנראה הוא כבר ממש אהב אותי.
אני אישית מאוד אוהבת גפילטע ובהריון שלי זה היה אחד המאכלים שכל הזמן היה בא לי.לקראת סוף ההריון כשממש לא היה לי כוח לבשל, הייתי שולחת אותו לטיב טעם בראשל”צ שיקנה לי גפילטע ביתי שמוכרים שם, בממוצע פעם בשבוע.
זאת נשמעת מנה מסובכת עם הרבה עבודה, אבל בפועל הי פשוטה למדי. במיוחד אם הולכים על האפציה רק של הקציצות בלי לעשות גם סטייק קרפיון ממולא.
זמן הכנה | 20-30 דקות |
זמן בישול | 1.5 שעות |
זמן המתנה | 5 שעות להתקררות |
מנות |
מנות
|
מרכיבים
חומרים לקציצות
אפשרות לשדרוג
חומרים לחזרת
|
![]() |
את הראש של הדג שמוסיפים לציר שמים בשלמותו. תמיד יש מתנדב שישמח לאכול את הראש. וגם אם לא, זאת ממש לא בעיה "לדוג" אותו החוצה.
מצד שני, את העצמות הרבה יותר קשה לדוג לא כיף שהם נדבקות לקציצות או מפתיעות ברוטב. כדי לפתור את הבעיה הזאת אני משתמשת במוצר הזה. אני פשוט מניחה בו את העצמות, האדרה וגם את עלי הדפנה ובסוף הבישול פשוט מוציאה ולפח.